"כשהיה רבי מאיר רואה אדם, היה למד שמו, ומשמו היה יודע מעשיו". (תנחומא, ילקוט שמעוני רמז תנ"ט) ובלשונו של השפת אמת: "השם הוא התכלית המבוקש שנברא האדם בעבורו". (פר' וישב תר"נ) ...
הערב, אנו זוכים לקרוא שם למכינתנו. בהיסטוריה הקצרה של המכינה זהו מעמד מרגש ומהותי עבורנו. להיקרא בשם, זו לא רק נקודה במפה או אפילו בווייז. להיקרא בשם זו מהות, דרך חיים, תכלית שאותה צריך לממש ולהופיע.
המכינה, בכל שנותיה, משתדלת לחנך את תלמידיה לחיים בעלי משמעות, ערכים, תורה ואמונה, שירות משמעותי בצבא ולחיי שליחות באזרחות. לדעת לשלב בין הופעותיו המגוונות של הקב"ה בעולם- שילובים של קודש וחול, תורה ואקדמיה, בנין המשפחה ותרומה לקהילה, חיים אישיים ותודעת חיי שליחות. המכינה היא בית ומשפחה גדולה לכל תלמידיה ובוגריה בכל שלב ובכל זמן!
הרב שלמה גורן זצ"ל, היה גאון וגדול בתורה וידע לחבר את התורה עד לפרטי המציאות שהייתה לפניו. הרב טען שלתורה יש מה לומר בכל התפתחות מדינית, לאומית, צבאית וחברתית. הרב גורן ידע לשלב בין המורכבויות השונות בחברה הישראלית וכח האחדות היה חשוב עבורו כערך חברתי, דתי והלכתי.
הרב הבין לעומק את התקופה בה הוא חי, ושם את מבטו אל דברת הקץ המגולה ואור הישועה הזרוחה והבין, שאנו מצויים בהתחלה של הגאולה ומחובתינו לקחת אחריות מדינית ותורנית, כדי לקדם ולהשלים תהליך זה.
אישיותו של הרב גורן הייתה מלאת עֹז: עֹז של תורה, עֹז של גבורה ואומץ לב, עֹז של הוד והדר, עֹז של חוזקה ומרץ. "עֹז שלמה"
מהיום, קריאת שמה של המכינה בשם "עז שלמה" מחייבת אותנו!
אנו חשים הערכה גדולה לדמותו הענקית של הרב גורן ומבינים שזכינו זכות מיוחדת להיקרא על שמו.
כבכל זכות, יש בצידה גם חובה גדולה והחובה היא עלינו, רבנים ותלמידי המכינה. עלינו להמשיך ולחיות חיי עומק ובירור, חיים של תורה ואמונה, המחוברים לעולם המעשה, חיים של גדלות וענווה, חיים של התמסרות, אחריות ושליחות. חיים שיש בהם אהבת תורה ויראת שמיים, חיים של אהבת ישראל והבנה נכונה של הדור בו אנו חיים- דור הגאולה.
[מתוך דבריו של ראש המכינה, הרב בעז שרמן במעמד קריאת שם המכינה ע"ש הרב גורן זצ"ל]
